מאז שעזבתה כלום לא אותו הדבר
מאז אותו היום הארור אין לי דבר
אין שום דבר שיחזיק אותי אין שום דבר שיעריך אותי....
מאז אותו בוקר בו עזבת אותי....
לא מצאתי מישהו שעוד אוהב אותי...
מאז אותן קרני השמש שהיכו בפניי....
לא ראיתי שמיים שחייכו אליי....
מאז אותו חלום שתחזור אליי...
אני לא רוצה לחפוץ במשהו שכבר לא קיים...
מאז אותה תקווה שכבר מזמן התפוגגה...
אני רוצה לראות אותך....
אני רוצה להרגיש אותך... קרוב אליי...
''מה קרה לך ילדה?'שאל אותי שומר
'כשהאושר יחזור אני אתחיל לדבר....'
'האושר....גם את מאמינה לסיפורי מעשיות?' שאל
'ומדוע האושר הוא סיפור מעשיה....?' שאלתי
'פעם מזמן לפני שנים רבות היה רגש בשם אושר....
הוא היה רגש שגרם לאהבה לשמחה...ולכל מה שטוב...
אך בני האדם לא השתמשו בו נכון....האושר הסתלק...
ומאז בני האדם ממורמרים....ורק אם לאנשים תהיה תקווה..הוא יחזור..'
'אני מאמינה... אני עדיין מאמינה שהוא עוד יחזור...'
'איך שאת רוצה...' גיחך
היא עזבה את השומר המגחך....
עם אנשים כמוהו הוא בטוח לא יחזור...כעסה
היא ישבה בצל עץ הלבנה הגדול שבחצר ביתה...
ולחשה: נכון שאתה תחזור אלינו....אליי??
אתה יותר טוב מכולם...האהבה- מכאיבה השנאה-לא טובה
אך אתה האושר----אתה "הכל כלול" בך יש שמחה,אהבה,וכל הדברים הטובים!!
בבקשה.. בישבילי תחזור....כי אתה היית הראשון....
אותך אהבתי מכול.... ♥♥♥♥
***והמבין יבין....***
;){kind=link}