ראיתי אותו.שוב.הוא הגיע. שמחתי. דברנו המון.. בעברית ואנגלית.הוא אמר לי לא להתבייש(ראה שיש לי לומר משהו)
אז החלטתי לספר לו..הכל. מההתחלה ועד הסוף.בהתחלה לא אהבתי אותך, אבל בסופו של דבר..
אני מחבבת אותך. הוא אמר: תחשבי על זה טוב.עניתי שאפילו אם אחשוב על זה-זה לא מציאותי, הוא בן 20.
הוא ענה שנחכה עד שאהיה בת 18 ואז אולי נוכל לראות מה קורה.
חייכתי בהקלה..ספרתי לו שזה מקל לספר דברים כאלה.דברנו כרגיל. הוא ליווה אותי הביתה.
הוא לא דחה אותי על סף.אני מאושרת.לא נראה לי שאני אחכה לגיל18, אני כבר את אתאהב במליון חבר׳ה עד אז.
אבל לכו תדעו. אולי.
