אז רשמית, יש לי חבר טוב.
החבר הכי טוב הראשון שלי... הכרתי אותו בתחילת שנה שעברה במסגרת ההדרכה שלי בתנועת נוער. גבוה, תמים.
התחברנו מההתחלה, התחלנו לדבר, בהתחלה לא שיחות עמוקות ולאט לאט, במשך כמעט שנה למדנו להכיר אחד את השנייה
ועכשיו, הוא יודע עליי בערך כל דבר . יודע כל דבר שעובר עליי -וכך להיפך, אני יודעת עליו מלא דברים שאחרים לא יודעים.
תמיד כשאנחנו נמצאים בחברת אנשים שמדברים על נושאים משעממים ; אנחנו מסתכלים אחד על השנייה, וכאילו בהסכמה יוצאים החוצה
כדי לברוח מזיבולי שכל מיותרים. בקיץ הוא היה קורא לי כדי להיפגש איתו -ואני הייתי באה והיינו טוחנים אוכל בכמויותת וצוחקים ומדברים על כל מה שרק אפשר ,כל אחד מספר תובנת חיים אחרת ומסביר אותה..איתו הכי כיף ונוח בעולם! אנחנו עושים צחוקים ביחד ואפילו אם עבר עליי היום הכי גרוע בעולם- ברגע שאני רואה אותו הכל נעלם ! אני רק רואה אותו ואני מאושרת..ונכון החייל האמריקאי שאני דלוקה עליו? הוא ידע
על זה שלישי! שזה מקום מכובד ויפה לאחר אחותי וחברה טובה שלי. אז החלטתי להגיד לו שהוא החבר הטוב הראשון שלי..
ואז הוא אמר שגם אני החברה הכי טובה שלו.. הוא התלהב מהעניין ! בקיצור , יש לי חבר טוב והכי כיף לי איתו בעולם :)
');){kind=link}