אתה יודע- זה נגמר,
אל תגיד לי שום דבר,
אל תגיד לי: חאלס ! זה נגמר...
כי זה קשה לי...למרות שזה עוד רגע יישאר מאחורי.
כי עדיין לא עבר מספיק זמן, שייבש את פצעיי,
הלב עודנו כואב, הוא עדיין מסרב, לקבל את השינוי המתרחש,
התרגלתי לכאב, מפחדת מההרגל, שנכנס לי ללב,
התרגלתי אליו, אך עדיין אני מפחדת פחד מוות ,
הכאב הזה, נכנס כמו מכה אל תוך חיי.
הוא עשה את שלו, ועכשיו הוא בורח - מניח שלא היה -אלא זיכרון ישן מהיום שעבר,
אך לא כך זה אצלי, הוא אולי עוד רגע נעלם, אבל אצלי השאיר צלקות עמוקות.
אולי יבוא יום- שהזיכרון ממנו יהיה מטושטש ודהוי, אך כרגע,
הוא בהיר וכל כך חד, כל כך ברור.
כמו השמש,
בדיוק כמוה,
שוקע וזורח,
לא מפסיק,
לעולם.
;){kind=link}