אתם תמיד שואלים מדוע אני אוהבת את הכוכבים,
אני תמיד משיבה שהם כל כך יפים...
בכל הזדמנות אני מסתכלת עליהם, הם מזכירים לי שאני חופשיה...
באותם ימי בצורת, בהם הייתי כלואה,
היו הכוכבים רחוקים ממני...הרגשתי מועקה.
הם מזכירים לי את החופש,
מזכירים לי את השלווה המוזרה הזאת בין חיים למוות...
אז יש לי רק בקשה;
כשאלך מפה, זכרו אותי...
קחו את הכוכבים כמזכרת אחרונה...
אני תמיד אהיה שם, בין כל הכוכבים המנצנצים...
הכוכב הכי בוהק הוא אני, זה שאף פעם לא עוזב,
ואף פעם לא שוכח...



















