ובכן, כולם מוזרים, כולם, ורק אני נורמלית. (או שכולם נורמלים ואני...אממ.. לא. )
בקיצור כולם חכמים, איך זה יכול להיות שחברות שלי למדו חצי שעה למבחן ואני 7 שעות ועדיין כולנו יצאנו בהרגשה טובה מהמבחן..
ברור שאנחנו עוד מחכות לתוצאות, אבל איך זה שהן כל כך רגועות? למה אני צריכה ללמוד כל כך הרבה כשהן לומדות כל כך קצת
אבל משיגות ציונים הרבה יותר גבוהים, החיים פשוט לא הוגנים ! אני עובדת ומשקיעה...מצלמת חומר, חורשת בבית, עושה שיעורי בית
בהפסקות כדי שכשאני אחזור הביתה בשעה 5 אני אתחיל ללמוד למבחן ולא אתקע על שיעורים, לוקחת שיעורים פרטיים במתמטיקה,
מצמצמת פערים של שנה וחצי בגלל הסרטן יימח שמו שנותן לי לעשות עבודה קשה...ועוד בסוף המורות באות אליי בטעות,
לכוווו...כל שיעור תנ"ך אני מסכמת את המורה, אני לא מרשה לעצמי לחלום אפילו לשנייה, ושמעו שאני ממש ילדה מנותקת וחולמנית.
אעעע אני כל כך שמחה שמחר אין בצפר...תודה אלוקים ! רק חבל שמחר אני אצטרך ללמוד למבחן שיהיה לי בראשון...
אין פשוט הלימודים זה מעגל ייאוש שלא נגמר !


















