לאחרונה אני כותבת שירים בלשון זכר, לא יודעת למה...אבל זה נשמע יותר מרגש...
אהובה שלי, אני מאמין שהאהבה אף פעם לא מתה...
אני אוהב אותך תמיד, עד נשימתי האחרונה,
אני אדאג לך עד סוף ימיי...
אהובה שלי, אני אוהב אותך בלי סוף.
אל תעזבי אותי, לעולם....
אם אראה את חבלי המוות , יקרה..
אני אלחש כמה אני אוהב. אני לא אשכח אותך,
ואז ברשרוש שרשראות הברזל שחותכות את עורי אני אקרא:
אני אוהב אותך...- אוהב עד מוות.
לאחרונה אני כותבת שירים בלשון זכר, לא יודעת למה...אבל זה נשמע יותר מרגש...
אהובה שלי, אני מאמין שהאהבה אף פעם לא מתה...
אני אוהב אותך תמיד, עד נשימתי האחרונה,
אני אדאג לך עד סוף ימיי...
אהובה שלי, אני אוהב אותך בלי סוף.
אל תעזבי אותי, לעולם....
אם אראה את חבלי המוות , יקרה..
אני אלחש כמה אני אוהב. אני לא אשכח אותך,
ואז ברשרוש שרשראות הברזל שחותכות את עורי אני אקרא:
אני אוהב אותך...- אוהב עד מוות.