היי אז כמו שכתבתי, לפני יומיים היה לי צילום pet-ct....היום קבלתי את התוצאות.
נכנסתי לחדר של הרופא והוא כזה... תראי, ראינו בלוטת לימפה נפוחה מהרגיל, אני לא יודע אם זאת המחלה או סתם צינון...
ואני כזה... מה? ואז הוא בדק לי את הצוואר והוא בדק את הבלוטה...ושמעו, זה כאב!
עכשיו, לא רק שזה כואב, המצב שלי היה על הפנים....מה?? יש סיכוי שזה חזר????
אבא שלי היה איתי... והוא היה בהלם כזה... הוא לא ידע מה לעשות.
אז התחלתי לבכות... אז הרופא הביא לי טישו ושאל למה אני בוכה?
אז אמרתי לו לא רוצה עוד כימותרפיה, ואז המלך הזה אמר: מי הזכיר כימותרפיה? ניקח רק ביופסיה ונראה מה זה...זהו.
אח"כ הוא שלח אותנו לאף אוזן גרון כדי לבדוק מה הם חושבים, אז הם אמרו.. או שזה צינון או שזה לימפומה הודג'קין...
ולבסוף חיכיתי עד 3 לאולטרה סאונד.... לא חידשו שום דבר, רק שבסופו של דבר לא יעשו לי ביופסיה בשבוע הקרוב,
אלא שבעוד שבועיים אצטרך לעשות שוב אולטרה סאונד ולבדוק אם יש שינוי....אם זה קטן, אז לא עושים כלום...
ואם זה גדל או נשאר אותו דבר... אז יאללה! ביופסיה... אוחחח...
איזה יום מעייף נפשית ופיזית...
קשה...
אני לא נלחמת יותר בשבילי, כי אני מוותרת לעצמי יותר מדי...
מעכשיו, אני נלחמת בשביל מה שאני אוהבת!
נמאס לי להלחם! אני פשוט רוצה שקט! לטוס לאיזה אי רחוק מבתי חולים!!!! הכי רחוווק!
ופשוט להרגעעע! לשכוח מהכל!!!!!!!! :(
היי אז כמו שכתבתי, לפני יומיים היה לי צילום pet-ct....היום קבלתי את התוצאות.
נכנסתי לחדר של הרופא והוא כזה... תראי, ראינו בלוטת לימפה נפוחה מהרגיל, אני לא יודע אם זאת המחלה או סתם צינון...
ואני כזה... מה? ואז הוא בדק לי את הצוואר והוא בדק את הבלוטה...ושמעו, זה כאב!
עכשיו, לא רק שזה כואב, המצב שלי היה על הפנים....מה?? יש סיכוי שזה חזר????
אבא שלי היה איתי... והוא היה בהלם כזה... הוא לא ידע מה לעשות.
אז התחלתי לבכות... אז הרופא הביא לי טישו ושאל למה אני בוכה?
אז אמרתי לו לא רוצה עוד כימותרפיה, ואז המלך הזה אמר: מי הזכיר כימותרפיה? ניקח רק ביופסיה ונראה מה זה...זהו.
אח"כ הוא שלח אותנו לאף אוזן גרון כדי לבדוק מה הם חושבים, אז הם אמרו.. או שזה צינון או שזה לימפומה הודג'קין...
ולבסוף חיכיתי עד 3 לאולטרה סאונד.... לא חידשו שום דבר, רק שבסופו של דבר לא יעשו לי ביופסיה בשבוע הקרוב,
אלא שבעוד שבועיים אצטרך לעשות שוב אולטרה סאונד ולבדוק אם יש שינוי....אם זה קטן, אז לא עושים כלום...
ואם זה גדל או נשאר אותו דבר... אז יאללה! ביופסיה... אוחחח...
איזה יום מעייף נפשית ופיזית...
קשה...
אני לא נלחמת יותר בשבילי, כי אני מוותרת לעצמי יותר מדי...
מעכשיו, אני נלחמת בשביל מה שאני אוהבת!
נמאס לי להלחם! אני פשוט רוצה שקט! לטוס לאיזה אי רחוק מבתי חולים!!!! הכי רחוווק!
ופשוט להרגעעע! לשכוח מהכל!!!!!!!! :(