לא מובן....לא אמיתי..
הינה עוד קטע מהחיים ההזויים שלי,
נשמע כמו שיר? אולי...אבל כל זה אמת לאמיתה,
ברור שהנפשתי כל מיני תחושות..אבל זרמו... (:
מכירים אותם? את הצלילים המיוחדים האלה...
שמתנגנים בשעת בדידות ועצב?
מכירים אותם? מכירים את הצלילים של הלב?
הצלילים האלו, שהדמעות מפיקות,
הטון הזה, שהכאב מערער ,
העיניים שלא רוצות להפגש,
הלב הזה, שמפחד לחדול מלפעום,
השפתיים האלה, שהתייבשו כבר מלחשוב- שאין ביכולתי לאהוב,
הצלילים האלה, הם לא דמיוניים,
הם תחושת הבדידות והעצב,
אני מבודדת מהקבוצה? למה?
כי אני בסך הכל רוצה שמישהו יבוא- וישב לידי, אני רק רוצה שישאל מה קרה....
הכל מבולבל, אני מבולבלת,
אני זאת שפורטת בכינור העצבות, אני זאת שמחליטה לנשוף בחצוצרת היאוש,
רוצה לישון, רוצה לעוף, אבל אין ביכולתי לזוז,
אני אזכור, אולי גם במקומך,
אני אזכור, נשארה תלויה רק הבקשה...
;){kind=link}