הייאוש הזה, שאוכל כל חלק בגוף שלי... העצבות הזאת, משתלטת על הגוף, היא לא מרפה,
אני לבד...חד משמעית, לאף אחד לא אכפת, כולם רוצים לדעת על הכל.. מנצלים את הידע והכח שלי.. לכולם אכפת מהכל,
רק לא תחומי העניין שלי, כולם צוחקים עם כולם, אבל כשאני באה הם נהפכים לרציניים, אני יושבת לבד, ואף אחד לא מדבר איתי,
האנשים הכי קרובים אליי לא מוצאים איתי דברים במשותף, הם שונאים אותי, הם חושבים שדואגים רק לי,
אז יש לי פאקינג בריאות גרועה, תבינו, אני לא רוצה את זה! לשתות 6 כדורים ביום..לא בא לי! אני רוצה ללכת לאן שאני רוצה בדיוק כמוכם!!!!
סעמקקק תבינו שהיה לי סרטן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הגוף והנשמה שלי עדיין לא התאוששו.... אני רוצה למות...
בא לי לחנוק את עצמי.. או שאולי עדיף לטבוע? או בכלל לדקור את עצמי...אווו יש לי רעיון, מנת יתר של כדורים!!! ואפשר גם לשתות ביחד אלכוהול.... אני גאוןןן או לא?
אתם יודעים....פתאום אני מבינה את המשפט: תצילו אותי מעצמי... תצילו אותי! מעצמי! מכולם!!!!
דיייייי אני מיואשתתתת!!!!!!!!!!!! אני לא מסוגלתתת, נמאס ליייייייייייי , אתם אולי חושבים שאני סתם כותבת את זה, כדי למצוא תשומת לב, אני נשבעת שאני מתכוונת לכל מילה שכתבתי כאן, יום אחד אני עלולה להתאבד, ואף אחד לא יהיה פה כדי
לעצור אותי...


















